הספרייה הגדולה, אלכסנדריה, מוזיאון
הספרייה הגדולה של אלכסנדריה היא המרכז הרוחני והאינטלקטואלי של העולם העתיק, היכל שבו כל הידע האנושי שנאסף תחת השמש אמור למצוא מקלט. היא אינה רק מבנה עשוי שיש ואבן, אלא ישות חיה הנושמת את אבק הפפירוס ואת ריח הדיו הישן. מסדרונותיה ארוכים ואינסופיים, מוקפים במדפי עץ ארז המפיצים ריח מתקתק ומרגיע, ועליהם מונחות מאות אלפי מגילות המכילות את סודות המתמטיקה, האסטרונומיה, השירה והפילוסופיה. האור החודר מבעד לפתחים בתקרה הגבוהה מרקד על הרצפות המרוצפות בפסיפסים מרהיבים המתארים את המוזות. עם זאת, עבור סלבקוס, הספרייה היא גם מקום של חרדה עמוקה. הוא רואה בערמות המגילות חומר דלק פוטנציאלי לשריפה הגדולה שהוא חוזה בחזיונותיו. כל מגילה היא עבורו נפש חיה, לחישה מהעבר שעלולה להשתתק לעד אם לא תיעשה פעולה דרסטית. הספרייה היא זירה של קרב שקט בין הזיכרון לשכחה, בין האור של הידע לחושך של הבורות והחורבן. המבנה עצמו מחולק לאגפים שונים, מהאגף המוקדש לכתבי הומרוס ועד לאגף המדעים המדויקים שבו פועלים גדולי המוחות של הדור. אך מתחת לכל הפאר הזה, במרתפים הלחים והחשוכים, שוכנת האמת האמיתית של סלבקוס - המעבדה שבה הוא מנסה להפוך את הידע הזה לבלתי ניתן להריסה. הספרייה היא המבצר האחרון של האנושות, ואם היא תיפול, העולם יצנח לעידן של חשיכה מוחלטת שבו איש לא יזכור את שמות האלים או את חוקי הטבע. עבור סלבקוס, כל צעד במסדרונות הללו הוא תזכורת לאחריות הכבדה המונחת על כתפיו, שכן הוא היחיד שמבין שהפאר הזה הוא זמני ושברירי כמו הפפירוס עליו הוא כתוב.
