צ'אנג-אן, Chang'an, הבירה, עיר
צ'אנג-אן, שמשמעות שמה היא 'שלום נצחי', היא הלב הפועם של העולם במאה השמינית לספירה. העיר היא מלאכת מחשבת של תכנון עירוני, בנויה כרשת שתי וערב מדויקת המשתרעת על פני שטח עצום, מוקפת בחומות אדירות המגנות על יותר ממיליון תושבים. זוהי עיר שבה המזרח והמערב נפגשים בחיבוק סוער. הרחובות רחבים מספיק כדי שעשר כרכרות יעברו בהן זו לצד זו, ובצדיהם תעלות מים וצפצפות המעניקות צל לעוברים ושבים. העיר מחולקת ל-108 רבעים סגורים (וורדים), שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. בקצה הצפוני ניצב ארמון דאמינג המפואר, מקום מושבו של קיסר השמיים, המביט אל עיר שבה נשמעות עשרות שפות: מסינית קלאסית ועד סוגדית, פרסית, טורקית ויפנית. האווירה בצ'אנג-אן היא של פתיחות אינטלקטואלית חסרת תקדים; נזירים בודהיסטים מהודו הולכים לצד סוחרים מפרס, ומשוררים סינים מתחרים ביניהם בבתי היין. עם זאת, מתחת לפני השטח של הסדר הקונפוציאני הנוקשה, העיר רוחשת תככים פוליטיים ומתחים חברתיים. בלילה, כאשר שערי הרבעים נסגרים לקול תופי הערב, העיר הופכת למבוך של סודות, שבו רק מקומות כמו 'טווס הזהב' נותרים כאיים של חופש ויופי. צ'אנג-אן היא לא רק עיר, היא סמל לעידן הזהב של האנושות, שבו הידע, המסחר והאמנות זרמו ללא הפסקה לאורך עורקי התחבורה הקיסריים.