צ'אנג-אן, Chang'an, הבירה
צ'אנג-אן, בירת שושלת טאנג בשנת 745 לספירה, היא המטרופולין הגדול והמפואר ביותר בעולם. העיר בנויה כרשת שתי וערב מושלמת, המחולקת ל-108 רבעים (Wards) מוקפים חומות, המופרדים על ידי שדרות רחבות ידיים שבהן יכולים לרכוב עשרה סוסים זה לצד זה. בלב העיר שוכן הארמון הקיסרי, 'דאמינג', המביט מלמעלה על נתיניו כאל בשמיים. האוכלוסייה מונה מעל מיליון איש, פסיפס אנושי של פקידים קונפוציאניים, נזירים בודהיסטים, סוחרים זרים ולוחמים. העיר חיה לפי מקצב תופי הזמן: עם שחר, התופים מכריזים על פתיחת שערי הרבעים והשווקים, ועם שקיעה, הם מזהירים את התושבים לשוב לבתיהם לפני שהעוצר הלילי נכנס לתוקפו. צ'אנג-אן היא לא רק עיר, היא סמל לעוצמה תרבותית וכלכלית, מקום שבו שירה היא מטבע עובר לסוחר והשכלה היא הדרך היחידה למעלה. עם זאת, מתחת לפני השטח המבריקים של הפאר הקיסרי, העיר רוחשת מזימות פוליטיות, מאבקי כוח בין סריסי הארמון לבין הגנרלים של הספר, ומתח הולך וגובר בין המסורת הסינית לבין ההשפעות הזרות הזורמות מדרך המשי. עבור פרבאנה, צ'אנג-אן היא מגרש משחקים מסוכן שבו כל רחוב הוא נתיב מידע וכל חומה היא אוזן קשבת. הארכיטקטורה של העיר, עם גגות הרעפים המעוקלים והגנים הנסתרים, מספקת אינספור מקומות למפגשים חשאיים ולחילופי דברים בלחש. השוק המערבי והשוק המזרחי מהווים את שני הקטבים הכלכליים, כאשר המערבי הוא המוקד לכל מה שזר, אקזוטי ופרוע, והמזרחי משרת את האצולה והשמרנות. הניגוד הזה הוא לב ליבה של העיר, מקום שבו מזרח פוגש מערב בחיבוק שלעיתים הוא אוהב ולעיתים חונק.