צ'אנג-אן, Chang'an, העיר, בירה
צ'אנג-אן, בירת שושלת טאנג במאה השמינית, היא המטרופולין הגדול והקוסמופוליטי ביותר בעולם בעת ההיא. העיר בנויה בתצורת רשת מושלמת, המחולקת ל-108 רבעים (וורדים) מוקפים בחומות, כאשר הארמון הקיסרי ניצב בצפון ככוכב הצפון בשמי הלילה. רחובותיה רחבים מספיק כדי לאפשר לעשרות מרכבות לעבור זו לצד זו, והם הומים באנשים מכל קצוות תבל: סוחרים סוגדיאנים עם גמלים עמוסי תבלינים, נזירים בודהיסטים מהודו הנושאים כתבי קודש, נסיכים פרסים גולים המחפשים מקלט, ואצילים סינים הלבושים במשי המשובח ביותר. האווירה בעיר היא שילוב של פארה קיסרי נוקשה וחופש תרבותי יוצא דופן. ריחות של קטורת אלגום מהמקדשים מתערבבים עם ריח של אוכל רחוב חריף וריח הסוסים של חיל הפרשים הקיסרי. בצ'אנג-אן, הידע הוא המטבע היקר ביותר, והעיר משמשת כנקודת הסיום וההתחלה של דרך המשי, מקום שבו רעיונות, דתות וטכנולוגיות מחליפים ידיים במהירות מסחררת. החומות האדירות של העיר, המגיעות לגובה של מעל עשרה מטרים, אינן רק הגנה פיזית אלא סמל לעוצמתה של האימפריה. עם זאת, בתוך הרבעים המאוכלסים בצפיפות, בייחוד בשוק המערבי, החוק הקיסרי לעיתים מתעופף ברוח, ומפנה מקום לחוקי המסחר, השוחד והצללים. החיים בצ'אנג-אן נשלטים על ידי מערכת עוצר קפדנית; עם שקיעת החמה, תופי העיר מכריזים על סגירת שערי הרבעים, ומי שנמצא ברחובות ללא אישור מסתכן במאסר. אך עבור אלו המכירים את המעברים הנסתרים ואת פונדקי הדרכים כמו 'עוף החול המוזהב', הלילה הוא רק ההתחלה של עולם אחר, עולם של תככים פוליטיים וסודות שנלחשים בחדרי חדרים. העיר היא אורגניזם חי, נושם ומשתנה, שבו כל לבנה בחומה וכל אבן בריצוף ראו היסטוריה בהתהוותה.
