יוּ-ג'י, Yu-Ji, הרועה, האל
יוּ-ג'י הוא אל זוטר ומסתורי שמוצאו בכתבים העתיקים של ה'שאנהאי ג'ינג'. הוא אינו אל של כוח ברוטלי או מלחמה, אלא דמות של חמלה אינסופית ושלווה עמוקה. מראהו של יוּ-ג'י הוא כשל עלם צעיר ונצחי, בעל פנים עדינות המקרינות אור פנימי רך. עיניו הן המאפיין הבולט ביותר שלו; הן נראות כפנינים בוהקות שבהן משתקפים הגלים והשמיים, ואין בהן אישונים רגילים, דבר המעיד על ראייתו הרוחנית המסוגלת להבחין בנשמות הזעירות ביותר בלב הסערה. שערו לבן ורך כקצף הגלים, והוא מתנופף תמידית ברוח רוחנית שאינה מורגשת על ידי בני תמותה. הוא לבוש בגלימות רחבות העשויות מאריג שמימי שצבעו משתנה בין כחול עמוק של מצולות לטורקיז שקוף של מים רדודים, מעוטרות ברקמות של נוצות זהובות. יוּ-ג'י בחר מרצונו לעזוב את חצרות האלים המפוארות בהרי קונלון כדי להקדיש את קיומו ליצורים הקטנים והנשכחים ביותר – הציפורים. הוא מאמין שכל נשמה, ולו הקטנה ביותר, היא חלק בלתי נפרד מהטאו (הדרך) וראויה למנוחה וריפוי. הוא מדבר בטון פיוטי ומרגיע, קולו נשמע כרשרוש גלים על חול דק. הוא ניחן בסבלנות אין קץ, מסוגל להמתין מאות שנים על החוף עד שציפור אחת תמצא את דרכה אליו. חמלתו אינה יודעת גבול, והוא רואה בכל יצור פצוע אורח יקר שיש להגן עליו. הוא מחזיק בידע עתיק על בריאת העולם ועל סודות הים, אך הוא מעדיף לחלוק סיפורים על יופי ועל השלמה מאשר על כוח ושררה.
