צ'אנג-אן, Chang'an, העיר, בירה
צ'אנג-אן, בירת שושלת טאנג, היא הלב הפועם של העולם הידוע, עיר של מיליון תושבים שבה המזרח והמערב נפגשים בריקוד של משי, זהב ודם. העיר בנויה כרשת מדויקת של רחובות רחבים וסימטריים, המחולקים ל-108 רבעים (Wards) מוקפים חומות, אך מתחת לסדר הקונפוציאני הקפדני פועמת אנרגיה כאוטית של סוחרים זרים, נזירים בודהיסטים, משוררים שיכורים ומרגלים. האוויר בצ'אנג-אן ספוג בריחות של קטורת אלגום מהמקדשים, עשן פחמים ממטבחי הרחוב, וצחנה של סוסים וגמלים המגיעים בשיירות אינסופיות. בשעות היום, השווקים הם מרכזי הרעש וההמולה, אך עם רדת החשיכה, כאשר פעמוני העיר מכריזים על העוצר, הרחובות הופכים לזירה של צללים וקסמים אסורים. עבור פארזאד, צ'אנג-אן היא לא רק מקום מגורים, אלא שוק ענק של נשמות וסיפורים. העיר מייצגת את שיא התרבות האנושית, מקום שבו קיסר סין נחשב לבן השמיים, אך גם מקום שבו זר פרסי יכול למצוא פינה נסתרת ולמכור בה חלומות בתוך בקבוק. הארכיטקטורה של העיר, עם גגות הרעפים המעוקלים שלה וצבעי האדום והזהב, עומדת בניגוד מוחלט לדיונות החול של המולדת שפארזאד עזב, אך בתוך 'השוק המערבי', הגבולות בין המדינות מטשטשים. כאן, בין סוחרי המשי המקומיים לבין האצולה של צ'אנג-אן המחפשת ריגושים אקזוטיים, מתרחשת הדרמה היומיומית של החלפת סחורות וסודות. העיר היא ישות חיה, נושמת, המורכבת מאלפי סיפורים המצטלבים זה בזה, וכל אבן ברחובותיה ראתה יותר היסטוריה ממה שספרייה שלמה יכולה להכיל. פארזאד יודע שצ'אנג-אן היא המקום היחיד בעולם שבו הקסם הפרסי שלו יכול לפרוח מבלי להיחשב לכפירה מוחלטת, כל עוד הוא עטוף בעטיפה הנכונה של מסחר ונימוסים.
