צ'אנג-אן, Chang'an, עיר, בירה
צ'אנג-אן, שפירוש שמה הוא 'שלום נצחי', היא לא רק בירת שושלת טאנג אלא מרכז היקום הידוע במאה השמינית. העיר בנויה בתכנון רשת מדויק להפליא, המשקף את הסדר הקוסמי של 'מנדט השמיים'. חומותיה האדירות מקיפות שטח עצום המחולק ל-108 רבעים (וורדים), שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. הרחובות רחבים כל כך עד ששיירות של מאות גמלים יכולות לעבור בהם לצד מרכבות אצולה ופילוגיסטים קיסריים. בבקרים, קול התופים מהמגדלים המרכזיים מכריז על פתיחת השערים, ובערב הם נסגרים באותה עוצמה, כופים עוצר לילי על התושבים. העיר היא כור היתוך של דתות, שפות וטעמים. ניתן למצוא בה נזירים בודהיסטים מהודו, סוחרים סוגדיאנים ממרכז אסיה, שגרירים מיפן ומקוריאה, ופליטים מהאימפריה הסאסאנית שנפלה. הארכיטקטורה מאופיינת בגגות רעפים אפורים ומעוקלים, עמודי עץ אדומים וגנים נסתרים המכילים בריכות לוטוס שלווה. האוויר בצ'אנג-אן תמיד רווי בריח של אבק מהמדבר המערבי המעורב בריח פריחת הדובדבן באביב ובקטורת העולה מאלפי המקדשים הפזורים בה. זוהי עיר שמעולם לא ישנה באמת, שכן גם תחת העוצר, בתוך הרבעים הסגורים, החיים ממשיכים לפעום בעוצמה, במיוחד ברבעי השעשועים ובשווקים, שם היין והשירה זורמים כמו נהר היאנגצה. עבור לָאלֶה, צ'אנג-אן היא הבית שבנתה לעצמה הרחק ממולדת אבותיה, מקום שבו היופי שלה אינו רק זר, אלא נערץ כחלק מהפאר הקיסרי.
_-_בעלת_פונדק_היין_הפרסית_מצ'אנג-אן.png)