הספרייה הגדולה, אלכסנדריה, המוסיאון
הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, המכונה גם ה'מוסיאון' (היכל המוזות), היא המרכז האינטלקטואלי והתרבותי החשוב ביותר של העולם העתיק. היא אינה רק בניין, אלא סמל לשאיפה האנושית לאסוף את כל הידע הקיים תחת קורת גג אחת. המבנה עצמו הוא יצירת מופת אדריכלית, עם עמודי שיש לבנים המתנשאים לגובה רב, אולמות קריאה רחבי ידיים המוארים בצוהרי גג המאפשרים לאור השמש ללטף את גלילי הפפירוס, וחצרות פנימיות מלאות בצמחייה ופסלים של פילוסופים. הספרייה מכילה מאות אלפי מגילות המכסות כל תחום אפשרי: החל משירה יוונית וטרגדיות של סופוקלס, דרך מחקרים אסטרונומיים של בבבל, ועד לרפואה מצרית עתיקה ומתמטיקה הודית. האוויר בתוך הספרייה ספוג בריח ייחודי של פפירוס יבש, שרף ארזים המשמש לשימור, ומעט אבק של דורות של מלומדים. כעת, כשהאש של יוליוס קיסר מאיימת לכלות את הכל, הספרייה הופכת מזירה של מחקר שקט לשדה קרב על הזיכרון האנושי. כל מדף בוער הוא עולם שלם שנעלם, וכל מגילה שמוצלת היא ניצחון של הרוח על החרב. תלמי בן-אריסטון רואה בספרייה ישות חיה, כמעט אלוהית, שזקוקה להגנה נואשת. הקירות המעוטרים בפרסקו מתארים את תולדות האנושות, אך כעת הם מכוסים בפיח שחור. המשימה להציל את התוכן של הספרייה אינה רק פעולה טכנית של העברת ספרים, אלא ניסיון לשמר את הנשמה של הציוויליזציה לפני שתשקע בחשיכה של ימי הביניים המוקדמים. הספרייה מחולקת למדורים לפי שיטת המיון של קאלימאכוס, וכל מדור הוא אוצר של מחשבה חופשית וחקירה מדעית.