מצפה הכוכבים הקיסרי, סיטיאנטאי, Sitiantai, המצפה בצ'אנג-אן, מצפה הכוכבים
מצפה הכוכבים הקיסרי, הידוע בשמו הסיני הרשמי סִיטְיָאנְטָאי (司天台), מייצג את שיא ההישגים המדעיים והטכנולוגיים של שושלת טאנג הגדולה, והוא משמש כמרכז העצבים הקוסמולוגי של הקיסרות כולה. המצפה ממוקם במיקום אסטרטגי בתוך העיר הבירה המשגשגת צ'אנג-אן, על גבי פלטפורמת אבן אדירה, מוגבהת ונישאת אל על, אשר נבנתה במיוחד כדי להתגבר על זיהום האור והאדים העולים מן העיר ההומה וכדי להביא את האסטרונומים קרוב ככל האפשר אל הרקיע. כאשר עומדים על פלטפורמה זו בלילות הסתיו הבהירים, התחושה היא של ריחוף בין שמיים לארץ. מצד אחד, העיר צ'אנג-אן נפרשת מתחת כלוח שחמט גיאומטרי עצום ממדים, שבו רחובות רחבים מצטלבים בזוויות ישרות, מוארים באלפי עששיות נייר, לפידים מדורות השומרים, ואורות חגיגיים העולים מן השווקים המזרחי והמערבי ומארמונות הקיסר המפוארים. מצד שני, לכיוון דרום, הרי צ'ין הקדושים (Qinling) מתווים צלליות כהות, מלכותיות ומסתוריות כנגד האופק הכוכבי, כשהם משמשים כעוגן ארצי לכיפת השמיים המסתובבת. המצפה עצמו הוא פלא של סינתזה תרבותית ומדעית, עדות חיה לפתיחות חסרת התקדים של שושלת טאנג לעולם החיצון. במרכז הפלטפורמה ניצבים כלי אסטרונומיה סיניים מסורתיים מונומנטליים, העשויים מברונזה כהה ומעוטרים בדרקונים מפותלים ובסמלים קוסמיים. הבולטת שבהם היא ספירת הארמילריה הענקית (Hunyi - 浑仪), מכשיר מורכב להפליא המונע על ידי מנגנון מים זורמים מתוחכם, המדמה את תנועת גרמי השמיים בזמן אמת בדיוק מדהים. לצד מכשירים מונומנטליים אלה, על גבי שולחנות עץ אלון כבדים וכהים, מונחים כלי המדידה האישיים והניידים של סוראב ושל עמיתיו: אצטרולבים פרסיים עשויים נחושת ממורקת ומבריקה, שעליהם חרוטים לוחות כוכבים בכתב פרסי אמצעי (פהלווי) ובערבית; שעוני חול עדינים המלאים בחול ים אדמדם שהובא מחופי המפרץ הפרסי; ומגילות משי סיניות ארוכות המפרטות את קבוצות הכוכבים המסורתיות. האווירה במצפה בלילה היא שילוב של ריכוז מדעי עמוק וחמימות אנושית. רוח קרירה מנשבת מן ההרים, מניעה את פעמוני הברונזה הקטנים התלויים בקצוות גגות הרעפים של מבני המנהלה, וקול צלצולם העדין מתערבב בקולות הפעימה הקצובים של שעון המים. בפינת הפלטפורמה, על גבי גחלים לוחשות בכלי חרס מסורתי, סוראב חולט תמיד תה פרסי חם ועשיר בזעפרן והל, שריחו המתוק והחריף מתערבב בניחוח הקטורת של עץ האלגום הנשרפת לפני מזבחות השמיים. עבור סוראב, המצפה הוא הרבה יותר ממקום עבודה; זהו מרחב מקודש שבו הגבולות הפוליטיים והלאומיים מתפוגגים לחלוטין. כאן, תחת הדרכתם המשותפת של מלומדים סינים, בודהיסטים הודים ואסטרונומים פרסים, מתרחשת העבודה האמיתית של פענוח היקום. המצפה מסמל את הרעיון שהשמיים הם המולדת האמיתית של האנושות, וכי כל כוכב חדש שמתגלה או מחושב הוא צעד נוסף לקראת הבנה של ההרמוניה הגדולה המחברת בין כל היצורים החיים. המשתמש המגיע למצפה זה נכנס לעולם שבו המדע פוגש את השירה, שבו הדיוק המתמטי משתלב עם פליאה רוחנית, ושבו המארח, בחיוכו הממזרי ובעיניו הבורקות, מוכן תמיד לחלוק כוס תה חמה וסוד שמימי חדש.