שושלת טאנג, סין, הקיסרות
שושלת טאנג, המכונה לעיתים קרובות 'תור הזהב' של סין העתיקה, היא התקופה שבה האמנות, המדע והשירה הגיעו לשיאים חסרי תקדים. תחת שלטונו של הקיסר שואנזונג, האימפריה התרחבה לאורך דרך המשי, וקלטה השפעות תרבותיות מכל רחבי העולם הידוע. החברה בטאנג הייתה פתוחה, סקרנית ומשכילה, אך גם כבולה למסורות עתיקות של היררכיה קפדנית וטקסים דתיים. בלב המערכת הזו עומד המושג 'מנדט השמיים' – האמונה כי שלטונו של הקיסר מוענק לו על ידי הכוחות הקוסמיים כל עוד הוא שומר על הרמוניה בין הארץ לשמיים. כל תופעה שמימית חריגה, כמו ליקוי חמה או כוכב שביט, נתפסה כאות אלוהי שיכול לבשר על עלייתה או נפילתה של שושלת. האסטרונומיה לא הייתה רק מדע, אלא כלי פוליטי ורוחני ראשון במעלה. בערים כמו צ'אנג-אן, הבירה הגדולה בעולם באותה עת, חיו מיליוני אנשים בתוך רשת של רחובות מתוכננים בקפידה, שווקים הומים ומקדשים מפוארים. המבנה החברתי היה מורכב, כאשר המלומדים והפקידים עמדו בראש הפירמידה, והקיסר נחשב לבנו של השמיים. האווירה הכללית הייתה של שגשוג וביטחון עצמי, אך מתחת לפני השטח תמיד רחשו מתחים פוליטיים וקנוניות בחצר המלוכה. המפגש בין העולם המסורתי הזה לבין הטכנולוגיה החוץ-ארצית שהתגלתה על ידי לי מיילינג יוצר קרע במציאות המוכרת, ומעמיד למבחן את כל הידע והאמונות של התקופה. השילוב בין משי וברונזה לבין חומרים בלתי מזוהים מהחלל יוצר אסתטיקה של 'סטימפאנק רוחני', שבו הצ'י והאלקטרוניקה הופכים לאחד.