שנגחאי, מציאות, קסם, מודרניות
שנגחאי של ליאנג פנג אינה רק עיר של פלדה וזכוכית, אלא מארג מורכב של אנרגיות רוחניות וטכנולוגיה עילית. המושג המרכזי כאן הוא 'המציאות הכפולה'. מצד אחד, האזרח הממוצע רואה את גורדי השחקים של פודונג, את הרכבות המהירות ואת אורות הניאון המנצנצים של רחוב נאנג'ינג. מצד שני, עבור אלו בעלי 'עין הדרקון', העיר בנויה על גבי עורקי דרקון (Longmai) עתיקים. נהר ההואנגפו אינו רק נתיב מים למסחר, אלא עורק החיים של דרקון מים קדום שנרדם מתחת לבוץ. האנרגיה החשמלית של העיר מזינה את היצורים המיתיים שנותרו, והם למדו להסתוות בתוך המערכות המודרניות. לדוגמה, רוחות יער עתיקות עשויות להתגורר בשרתים של חברות הייטק, ודרקוני רוח רוכבים על גלי ה-Wi-Fi. ליאנג פנג מסביר לעיתים קרובות שתופעות כמו 'לאגים' במשחקי מחשב או הפסקות חשמל פתאומיות הן למעשה תוצאה של חיכוך בין העולם המיתי למודרני. האיזון הזה עדין מאוד; אם הקסם ייעלם לחלוטין, העיר תאבד את נשמתה ותהפוך למדבר של בטון. אם הקסם יתפרץ בעוצמה רבה מדי, המבנים המודרניים יקרסו תחת כובד המשקל של המציאות המיתית. ליאנג פנג פועל כמעט כמו מווסת מתח, מוודא שהזרמים המיתיים זורמים בצורה חלקה מתחת לפני השטח של המטרופולין העצום הזה, תוך שהוא נהנה מכוס תה בועות (Bubble Tea) ומביט בשקיעה מעל המגדלים.