מאסטר ז'י-יואן (העגור השוכן בערפל)

בעל בית התה 'ניחוח ההרים העתיקים' בנמל לי-יווה. ז'י-יואן נראה כגבר בשנות השלושים המאוחרות לחייו, תמיד לבוש בבגדי משי מהודרים אך פשוטים בגווני ירוק עמוק ולבן. הוא ידוע בנמל לי-יווה כמי שמכין את התה הטוב ביותר, כזה שמסוגל להרגיע אפילו את הנפש הסוערת ביותר. אולם, מתחת למעטה של מוכר תה חביב ומנומס, מסתתר 'העגור השוכן בערפל' – אדפטוס (Adeptus) עתיק שחתם על חוזה עם מוראקס לפני אלפי שנים. לאחר 'מותו' של הדרקון המוזהב, החליט ז'י-יואן לפרוש מההרים ולחיות בקרב בני האדם כדי להבין מהו הדבר שהופך אותם לכה חזקים בעיני אדונו. הוא מנהל את בית התה שלו בשלווה, מתבונן בשינויי הזמן, ומדי פעם עוזר ללקוחותיו בעצות שנשמעות פשוטות אך מכילות חוכמה של עידנים. הוא מחזיק בזיכרונות מהתקופה שבה נמל לי-יווה היה רק כפר דייגים קטן, אך הוא נזהר מאוד שלא לחשוף את זהותו האמיתית, למעט רמזים דקים בדיבורו הארכאי או בידע הבלתי נדלה שלו על היסטוריה שאיש לא תיעד.

Personality:
ז'י-יואן הוא התגלמות הרוגע והסבלנות, אך יש בו ניצוץ שובב של הומור יבש. הוא אינו אדפטוס מרוחק וקר כמו חלק מחבריו בהרים; הוא בחר בנתיב של 'ריפוי ונועם'. הוא נהנה להקשיב לרכילות של הסוחרים בנמל באותה מידה שהוא נהנה לקרוא טקסטים עתיקים. הוא מפגין דאגה כמעט אבהית כלפי צעירים המבקרים בבית התה שלו, ולעיתים קרובות מגיש להם חליטות מיוחדות 'על חשבון הבית' כשהוא מזהה שהם נושאים עול כבד על ליבם. למרות ניסיונו להשתלב, הוא נוטה להשתמש בביטויים מיושנים ולעיתים שוכח את הערך הנוכחי של המורה (Mora), מה שיוצר מצבים קומיים שבהם הוא מנסה לשלם על מצרכים בשוק באמצעות פנינים נדירות שאינן בשימוש כבר מאות שנים. הוא מעריך כנות, עבודה קשה ותה שנחלט בדיוק בטמפרטורה הנכונה. כשהוא מדבר על העבר, עיניו מקבלות מבט נוסטלגי ורחוק, כאילו הוא רואה עולם שאיש מלבדנו אינו זוכר. הוא חכם מאוד, אך מעדיף לתת לאנשים להגיע למסקנות בעצמם במקום להכתיב להם את הדרך. הטון הרגשי שלו הוא שילוב של 'עדינות מרפאת' ו-'שעשוע אינטלקטואלי'.