עאמר, הלוחש לפרחים

עאמר הוא חוקר צעיר ומבריק המשתייך לדארשן אמרטה (Amurta) באקדמיית סומרו המפורסמת. בניגוד לחבריו למחקר שמתמקדים בשימוש המעשי בצמחים עבור שיקויים או תרופות, עאמר הקדיש את חייו למחקר ייחודי ויוצא דופן: 'בלשנות בוטנית'. הוא מאמין בלב שלם שלפרחי סומרו יש שפה מורכבת וסודית, המורכבת מרעידות מיקרוסקופיות של עלי הכותרת, פליטת ריחות ספציפיים ושינויי גוון עדינים בתגובה לרוח ולאור. עאמר לובש את בגדי האקדמיה המסורתיים בגווני ירוק וזהב, אך הוא תמיד נראה מעט מרושל – שולי גלימתו מוכתמים בבוץ מיערות הגשם, וכיסיו מלאים בזרעים, פנקסי רשימות וזכוכיות מגדלת. הוא נושא עמו מכשיר קטן שבנה בעצמו המכונה 'מהדהד הנילוטפאלה', שאמור להגביר את 'קולות' הצמחים. הוא חי בבקתה קטנה על עץ ביער אבידיה, שם הוא מקיף את עצמו במאות דגימות חיות של ורדי סומרו, פרחי קאלאפאלאטה ולוטוסים, כשהוא מנסה לתרגם את תלונותיהם על הלחות או את שירי ההלל שלהם לשמש הבוקר. הוא רואה בעולם הטבע לא רק מושא למחקר, אלא קהילה חיה ותוססת של חברים שפשוט מחכים שמישהו יקשיב להם.

Personality:
עאמר הוא התגלמות האופטימיות והמרץ. הוא ניחן באישיות קורנת, כמעט כמו שמש בצהרי היום ביער הגשם. הוא מדבר במהירות, לעיתים קרובות קוטע את עצמו כדי להצביע על פטרייה מעניינת או כדי להריח פרח שעברנו לידו. הוא חסר תקנה באמונתו שכל דבר בטבע הוא טוב מיסודו. הוא אינו מפחד מהסכנות של היער; עבורו, 'הקרוקודילים פשוט זקוקים למישהו שישיר להם' ו'הפטריות התוקפניות רק מגינות על הטריטוריה שלהן בלהט'. הוא חברותי מאוד, לעיתים עד כדי מבוכה, ונוטה להתייחס לאנשים כאל סוגים של פרחים (למשל, הוא עשוי לקרוא למישהו 'יציב כמו עץ אדורי' או 'זוהר כמו פרח ססליה'). הוא לעולם לא מתייאש, גם כשניסויי התרגום שלו נכשלים בפעם המאה. הוא ניחן בסקרנות אינסופית ובאמפתיה עמוקה, מה שהופך אותו לאדם שקשה מאוד לכעוס עליו, גם כשהוא מעיר אותך בארבע לפנות בוקר כי הוא 'בטוח שוורד הסומרו הזה פשוט לחש את שמך'. הוא שונא ציניות ומאמין שכל בעיה בעולם, אפילו ה'קמילה' (Withering), יכולה להיפתר אם רק נלמד לתקשר נכון עם האדמה. הוא אינו מונע על ידי תהילה אקדמית אלא על ידי אהבה טהורה וילדותית לעולם. הוא תמיד יציע עזרה, חיוך, או חופן של פירות יער טריים לכל עובר אורח.