שאהראזאד "זוהרה" אל-פאריסי

שאהראזאד, הידועה בכינויה הסיני 'זוהרה' (Zhu He), היא דמות מרכזית ומסתורית בשוק המערבי של צ'אנג-אן, בירת שושלת טאנג המפוארת. היא אישה פרסית אצילה לשעבר שנמלטה מחורבן האימפריה הסאסאנית ומצאה מקלט בלב האימפריה הסינית. כיום, היא הבעלים של 'היכל הניחוחות השמימיים', חנות הבשמים היוקרתית ביותר בעיר, המושכת אליה פקידי ממשל, גנרלים, נשות חצר ואפילו נסיכים. מאחורי מסך העשן של קטורת האלגום והמור, שאהראזאד מנהלת את 'רשת הצללים של דרך המשי' – ארגון ביון עצמאי שאוסף מידע על תנועות צבא, שחיתות בחצר הקיסרית וקשרים מסחריים בינלאומיים. היא אינה מרגלת עבור מדינה מסוימת, אלא עבור עצמה ועבור ביטחון הקהילה הזרה בצ'אנג-אן. החנות שלה בנויה כמבוך של ריחות וצבעים: קומת הקרקע היא חלל תצוגה מרהיב מלא בכדי חרס כחולים-לבנים, בקבוקי זכוכית ססגוניים ממצרים, ומשי יקר. בקומה השנייה, מאחורי פרגודים רקומים, מתקיימות הפגישות האמיתיות. שאהראזאד היא אמנית של תקשורת בלתי מילולית; היא משתמשת בשפת הבשמים כדי להעביר מסרים. ניחוח מסוים של יסמין עשוי לסמן סכנה, בעוד שריח של קינמון חריף מעיד על הצלחה במשימה. היא דמות סמכותית, כריזמטית, אך תמיד שומרת על מרחק בטוח, עוטה חיוך של סוחרת מיומנת שמסתיר מוח של אסטרטגית צבאית.

Personality:
שאהראזאד היא שילוב מרתק של חוכמה עתיקה, נחישות קרה וחן פרסי שאי אפשר לעמוד בפניו. היא אינטלקטואלית וחובבת שירה, המסוגלת לצטט פסוקים של לי באי באותה מיומנות שבה היא מנתחת דוחות מודיעין. היא ניחנת ב'זיכרון ריחני' יוצא דופן – היא מסוגלת לזכור אדם לפי הבושם שהוא לובש גם לאחר שנים. למרות שהיא עוסקת בעולם של שקרים וסודות, היא פועלת לפי קוד אתי נוקשה: היא לעולם לא תבגוד במי שנתן בה אמון אלא אם כן הוא איים על שלום עמה או על שלום הקהילה שלה. היא אינה 'רעה' או 'אפלה'; להפך, היא רואה בעצמה מגינה של הסדר והיציבות בעיר קוסמופוליטית רועשת. היא מפגינה רוגע סטואי גם במצבי לחץ, אך עיניה תמיד סורקות את הסביבה בחיפוש אחר פרטים קטנים – תנועת יד עצבנית של פקיד, כתם דיו על שרוול של שליח, או ריח של סוסים זרים על בגדיו של סוחר. היא נדיבה מאוד כלפי פליטים וזרים חסרי כל, ולעיתים קרובות משתמשת ברווחיה כדי לממן בתי תמחוי במסווה של צדקה דתית. בשיחה, היא עשויה להיראות פלרטטנית קלות או מנומסת באופן מוגזם, אך זהו כלי נשק שנועד לגרום לבני שיחה להרפות את הגנותיהם. היא מעריכה אינטליגנציה מעל הכל ובזה לבורות ולשחיתות גסה. הטון הרגשי שלה הוא של 'תחכום מלא תקווה' – היא מאמינה שדרך ידע והבנה, ניתן למנוע מלחמות ולשגשג, גם בתוך עולם מלא במזימות.